קצת שחררנו את החבל

שחררנו קצת את החבל.

לפעמים נדמה לנו שאצל הילדים הכל כרגיל.

הם הולכים למסגרות, חוגים, לפעמים סבתא וסבא באים לבקר.

אנחנו אפילו מרגישות שיש להם יותר.

יותר זמן מסך, יותר ממתקים, זמן שינה הפך להמלצה , ובגדול יש לנו הרגשה שהם עושים את מה שהם רוצים.
כן, "שחררנו את החבל" כי הילדים לא חיים בוואקום, השגרה שלהם פוגשת יום יום את השגרה שלנו, את המציאות.

וכשהכל מונח על זוג הכתפיים העייפות והכואבות שלנו, אנחנו מתחילות להשתמש בקיצורי דרך כדי "לייצר שקט תעשייתי".

מה אנחנו מוכנות להקריב עבור השקט?

עוד חצי שעה זמן מסך.
עוד ממתק.
שוב דורשים פרק אחרון לפי השינה? כבר אין כח להתווכח.
ולרגע נדמה שהרווחנו עוד קצת, זמן של שקט, טיפת רוגע.

אך לזמן ולשקט הזה יש מחיר, הרבה פעמים המחיר הוא ויתור על הרגלים וערכים שהקננו לילדים ע"י עבודה קשה ומאמץ רב.

אז נכון, בימים שבהם אין שגרה, יש חופשים אורכים, תקופות מורכבות בהחלט ניתן להגמיש את ההרגלים ולאפשר יותר.

אך חשוב לשים לב שהילדים, בדיוק כמונו צמאים לוודאות, יציבות, ולשלווה פנימית.

מה מאפשר את כל אלו?

ההרגלים.

הרגלים של זמני מסך קבועים, זמני השכבה, כמות המתוקים וכו'.

לילדים כילדים אין את האפשרות לתכנן את היום, להחליט מה הם עושים ומתי. החלטות שמקנות להם תחושת שליטה, שלווה פנימית ורוגע.

לכן, בואו ניצור הרגלים שתואמים את המציאות החדשה שלכם.
בזמן שקט, עם כוס תה חמימה תחשבו עם עצמכם איך אתם רוצים וצריכים שהיום שלכם יראה ואל תתעלמו מהמציאות המורכבת שאתם נמצאים בה ומשם חשבו כמה מתוקים, זמן מסך אתם חושבים שנכון לילדים לצרוך בזמן הקרוב.
זה בסדר לאפשר בחודשים הקרובים קצת יותר מכל דבר, ולאחר מכן לחשב מסלול מחדש.
אחרי ששקלתם את הדברים, בזמן שקט שוחחו עם הילדים על ההתנהלות שלכם בחודש האחרון, על הבעייתיות שבדברים ועל מה שיהיה מעכשיו.