הסתגלות למסגרות – איך נעזור לילדים וגם לעצמנו?

התחלת שנה, חזרה לגן או לבית הספר – ולפעמים גם סתם מעבר תקופתי – יכולים להיות מאתגרים מאוד.
 עבור הילדים זו הסתגלות לעולם חדש: להתעורר מוקדם, להיפרד מהבית ומההורים, לפגוש גננת חדשה וחברים שלא כולם מוכרים, להתרגל לחוקים ולשגרה אחרת. 
כל זה עלול לעורר בהם פחד, התנגדות או בכי.

איך מקלים על ההסתגלות של הילדים?

לשוחח על הקושי
 פנו זמן רגוע, למשל בסוף השבוע, לשיחה פתוחה. תשאלו את הילדים מה כיף להם ומה קשה להם במסגרת.
 אפשר לשאול: "מה הכי לא אהבת היום?" או "מה יעזור לך להרגיש נעים יותר?" – אולי חפץ מעבר אהוב, בובה בתיק או תמונה משפחתית יתנו להם כוח.

פרידה הדרגתית
 במיוחד אצל ילדים צעירים, כמה דקות של שהייה משותפת בבוקר יכולות לעשות פלאים.
 ממליצה להגיע להגן יחסית מוקדם, לפני שמתחיל העומס, שבו לצייר ציור קטן, שחקו משחק קצר – ואז הפרדו  בחיוך קטן גם אם הילד.ה בוכה. פרידה קצרה, ברורה, עם מסר של ביטחון.

הכנה מראש
 בערב ספרו לילדים מה צפוי למחרת: מי ייקח אותם, מי יאסוף ומתי - אני אגיע ישר אחרי ארוחת ארבע. תספרו איזה חוג יהיה מחר, הזכירו להם את שמות של נשות הצוות והילדים. שוחחו על מה תעשו יחד אחרי הגן.
 הידיעה הזו נותנת להם תחושת שליטה וביטחון. חזרו על זה גם בבוקר – זה מרגיע.

שגרה יציבה
 שעות שינה קבועות וארוחת בוקר קלה הם הבסיס ליום רגוע יותר. עייפות ורעב מקשים מאוד על ההסתגלות.

שגרה רגועה אחרי הגן
 תקופת ההסתגלות מעלה עומס רב על הילדים, ולכן חשוב להקפיד על אחר צהריים רגוע.
 וותרו על גינות המוניות ובילויים עמוסים, וחזרו הביתה כדי לאפשר למערכות שלהם להירגע.
 הקדישו להם זמן איכות פשוט: לשתות שוקו יחד, להקריא סיפור, לצייר או לשחק במשחק אהוב.
 אפשרו להם להיות קרובים אליכם – הקרבה, החיבוק והמגע מחזקים אותם ומטעינים אותם באנרגיות חדשות לקראת היום הבא.

היערכות מראש
 ארזו ציוד וביגוד כבר בערב – כדי לחסוך ויכוחים ולחץ של בוקר.

אמון בצוות
 כנסו בבוקר לגן עם חיוך, שוחחו כמה דקות עם הצוות. כשאתם משדרים ביטחון – הילדים מבינים שיש מי ששומר עליהם.

ומה איתנו, ההורים?

לא פעם הקושי הגדול נמצא דווקא אצלנו.
 הלב נקרע, הראש מתמלא תהיות – "אולי משהו לא בסדר בגן? אולי הגננת לא מבינה עד כמה הוא רגיש? אולי זה קשור לילד שהציק לו?"
אבל חשוב לזכור – ילדים מרגישים אותנו.
 הם רואים את ההיסוס בעיניים, שומעים חצאי משפטים כמו "היום בבוקר היה נורא…", או "זה לא יכול להימשך ככה…".
 ומה הילד מבין מזה? אם אמא או אבא כל כך חוששים – סימן שגם אני צריך לפחד.
לכן הדבר הראשון שנדרש מאיתנו כהורים הוא אמון – בעצמנו, בצוות החינוכי ובעיקר בילדים שלנו.
 כשהם מרגישים שאנחנו סומכים – הם יכולים לסמוך גם על עצמם..
עודדו גם את עצמכם: הזכירו לעצמכם שהגן או הכיתה נבחרו בקפידה, שאתם מכירים את הצוות, ושזהו תהליך טבעי שחולף עם הזמן.

שיחה מחזקת עם הילדים

חשוב להראות להם אמפתיה:
 "אני מבינה שקשה לך, זה באמת לא פשוט להתרגל לקום מוקדם ולשהות הרבה שעות במקום חדש."
 אחר כך אפשר לחזק: "אני סומכת עלייך, על הצוות ועל הילדים האחרים. כל יום יהיה לך קל יותר."
 ולבסוף – הציבו מסגרת ברורה: "כמו שאני הולכת לעבודה, גם אתה הולך לגן. זה התפקיד שלך כרגע."

 הסתגלות היא תהליך. היא לא תמיד קלה, אבל עם אמון, סבלנות ושגרה – היא הופכת להיות הרבה יותר אפשרית.
 
מאחלת לכם ולילדיכם הסתגלות קלה, בטוחה ומחזקת 
שלכם,
נטשה ספיר, מדרכת ההורים שלי  🌸