שיעורים או יחסים?

"השיעורים גומרים אותנו! מגיעים הביתה והסיוט היומי מתחיל! אני לא יכולה עם העצבים האלו.."

בתקופה האחרונה אני שומעת יותר ויותר על המאבקים היומיים על רקע שיעורי הבית.
ילדים רבים מחסירים לא מעט ימי לימוד בכיתה, אחרים פשוט לא מספיקים את כל המטלות בזמן השיעור, המורה חייבת לסיים את יחידת הלימוד והתוצאה היא שהילדים חוזרים הביתה עם אין ספור עמודים שעליהם לסיים בבית.
ואז זה מתחיל, מנסים להסביר אבל הילד לא מקשיב / הילדה לא רוצה, ואנחנו ההורים כועסים!
כועסים כי זה נראה שהוא אפילו לא מנסה, ושלה לא באמת אכפת ואיך כולם מבינים חוץ ממך?!?
כועסים על הילדים, על המורה ובסוף על עצמינו. כי במקום לעזור, לעודד הילדים עוד יותר מתוסכלים, מסיימים את הערב בתחושה שהם לא טובים באותו מקצוע. במקרה הטוב חצי מהשיעורים מוכנים, אמא עצבנית, הילד/ה בוכה ומחר, מחר הכל יתחיל מהתחלה.

אז הורים, שיעורי הבית ימשיכו להגיע והם ימשיכו להעמיד את היחסים שלנו עם הילדים במבחן.
המבחן שמעלה את השאלות:
✴ האם היום כשתסיימו, הילדה תרגיש שראיתם אותה? את הקושי שלה או לא?
✴ האם היום ניסיתם לגלות סבלנות ורגישות קצת יותר מתמיד? כי היום הוא כבר לא מרוכז, היה גם יום קשה עם החברים, הוא באמת עייף ובאמת ש(לכולכם) כבר קשה לגייס את הכוחות הדרושים למטלה.
✴ האם היום תצליחו לפנות זמן אחרי השיעורים כדי לשמוע את הדברים הטובים ולשבח עליהם?
✴ האם היום תענישו ותבטלו את נקודות החוזק של הילדים (חוגים, תנועות נוער) לטובת השיעורים?
✴ האם הכנת שיעורי הבית ביחד תורמת ליחסים שלכם עם הילדים או גורעת מהם?
בשלב מסויים הילדים לא יצטרכו את עזרתכם בהכנתם, האינטראקציה הבעייתית הזאת לא תהייה בינכם אבל היחסים הטובים או טובים פחות ישארו.
לכן, אם אתם מזהים ששיעורי הבית גובים מכם מחיר של יחסים תבדקו איך אתם יכולים להתנהל מול זה אחרת.

זכרו שהמטרה העיקרית שלנו היא שהילדים יפתחו לילדים יהיה אכפת, אכפת מהלימודים.

איך משיגים את המטרה ושומרים על היחסים?

  • קודם כל ע"י דוגמה אישית. במידה ואתם לומדים משהו / עושים קורס כלשהו אל תעשו את זה רק בשעות הלילה. תיידעו את הילדים שאתם לומדים כי חשוב לכם להתפתח, ללמוד, לרכוש מיומנויות נוספות ולכן אתם משקיעים בזה זמן ומאמץ.
  • תאמרו לילדים שההשכלה שלהם חשובה לכם לכן אתם מוכנים להקדיש לזה זמן ומפנים לזה שעה קבוע ביום. באותה השעה תהיו פנויים לילדים, בלי מסכים ובלי קיפול כביסה.

שבו עם כוס קפה תזכירו לילדים שזה הזמן עבורם להיעזר בכם ותהיו אך ורק איתם. 

  • תסבירו לילד/ה  שכדאי לו/ה להשתדל להספיק כמה שיותר בכיתה. כי אם תהיו פנויים בערב תוכלו לשחק יחד במקום ללמוד.
  • אם הילד/ה משתדל/ת אך לא מספיק/ה הכל בכיתה, מבין/ה את החומר תבדקו עם המורה האם ניתן לדלל לו/ה את השיעורים.

  • תבדקו אם ניתן להפגיש אותו/ה עם חונך/כת אחרי הצהריים מטעם בית הספר/העירייה על מנת לקבל עזרה בהכנת השיעורים.

  • תבדקו האם הילד/ה יכול/ה לקבל שעות פרטניות עם המורה לטובת חידוד החומר והכנת שיעורי הבית.

  • יכול להיות שסבתא/סבא ישמחו מאוד לשבת עם הילד/ה, האינטראקציה ביניהם תהייה שונה, ללא המתח של הורה-ילד והכנתם תהייה קלה יותר ונעימה לכל הצדדים. 


זכרו, הכנת שיעורי הבית והאינטראקציה הזו היא זמנית אך היחסים שנבנים או נהרסים סביבם הם לשנים רבות. אם מחיר הכנת השיעורים הוא היחסים שלכם עם ילדכם בדקו עם עצמכם, מוזמנים לפנות אלי להתייעצות בנושא ויחד נראה איך אתם יכולים לעשות את זה אחרת.
בהצלחה רבה,נטשה.